052-7321133
CBT
המכון לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי
בהפרעות חרדה וכאב כרוני
 |
|---|
הפרעות חרדה
הפרעות חרדה הינן סוגים שונים של חרדות, חלקן מאופיינות בגורמים ספציפיים הנתפסים כמעוררי חרדה. כגון חרדה חברתית, הפרעת פאניקה (התקפי חרדה) או פוביה מטיסות, נהיגה או מעליות, וחלקן כלליות יותר ומאופיינות בתחושת חרדה קבועה (כגון הפרעת חרדה מוכללת או הפרעת דחק פוסט-טראומטית).
חרדה הינה תגובה פסיכולוגית ופיזיולוגית למצב הנתפס או מתפרש כמסוכן. בעת חרדה חווה האדם תחושת אי שקט או מתח הדומה לפחד. אולם בעוד חוויה של פחד משוייכת לגורם ספציפי, ממשי המתקיים בהווה, כמו נחש, אריה או אירוע טרור, חווית חרדה משוייכת לאירוע עתידי ומעורפל יותר, אשר לאו דווקא אמור להתרחש (חשש מפיטורין, חרדה מתאונה, חשש שהמעלית תתקע, חשש מהתקף לב ועוד).
חרדה או התקף חרדה מאופיינת ומלווה בארבע סוגים של תסמינים:
תסמינים פיזיולוגיים: אלו הן תגובות אוטומטיות של הגוף בעת מצבי לחץ העשויות לכלול האצה של הדופק וקצב פעימות הלב, לחץ דם גבוה, הזעה מוגברת, תחושת רעד, קוצר נשימה, לחץ בחזה, תחושת מחנק, מתח שרירים גבוה, בחילות, שלשולים ועצירות.
תסמינים רגשיים: מאופיינים בתחושת חרדה, מתח, תחושת ניתוק מהסביבה ותחושת אימה או פאניקה.
תסמינים מחשבתיים: מאופיינים בדאגות ובחשיבה קטסטרופלית לא הגיונית ("אני חווה התקף לב", "אני משתגע" או "מה יהיה אם כולם יביטו בי"). בנוסף פעמים רבות בעת התקף חרדה חווה האדם הפרעות בריכוז.
תסמינים התנהגותיים: כמו כלל היצורים החיים, גם בני האדם נוטים להימנע ממצבים המפחידים אותם. תופעה דומה מתרחשת גם במקרה של חרדה, בו האדם החרד נמנע מכל גורם ישיר העשוי להגביר את רמת החרדה (לדוגמא, הימנעות מטיסות או אירועים חברתיים), או כל גורם העשוי להזכיר לו את מקור החרדה ועל כן להגביר את רמת החרדה לדוגמא, במקרה של פחד מכלבים או מזריקות תיווצר לעיתים אף הימנעות מסרטים בהם מופיעים כלבים או מבתי-חולים בהם עשוי האדם להיתקל במחטים. בעוד ההימנעויות מרגיעות את האדם החרד בטווח הקצר, בטווח הארוך, מספר ההימנעויות הולך וגדל , רמת החרדה גדלה ועל כן מפריעה יותר ויותר להתנהלות היומיומית של האדם.
הפרעת פאניקה
האם אתה חווה תחושה מעיקה של פחד רב ואימה המשתקת אותך? האם תחושה זו מלווה תמיד בדפיקות לב מואצות, לחץ בחזה או קשי נשימה? האם תחושה זו גורמת לך לחשוב שאתה משתגע או הולך למות? האם התנהגותך השתנתה ואתה נמנע מלהגיע למקומות מסוימים בשל חשש מהתקף נוסף?
אם ענית באופן חיובי, אלו הם כנראה תסמינים של הפרעת פאניקה.
הפרעת חרדה או פאניקה, מאופיינת בהתקפי חרדה אשר מתבטאים בתחושת פחד או אימה, המלווה בכר נרחב של תסמינים פיזיולוגיים ונפשיים, כגון דפיקות לב מואצות, דופק מוגבר, לחץ דם גבוה, הזעות, בחילות, סחרחורות ורעד. התקפי חרדה מתרחשים פעמים רבות ללא סיבה נראית לעין וללא התראה מוקדמת. בשל פתאומית ההתקף, מנסה האדם הסובל מכך להבין את מקורו, ופעמים רבות משייכו בטעות ובאופן לא הגיוני להתקף-לב, שבץ או לתחושה שהוא הולך למות או להשתגע.
בעקבות התקף החרדה הראשון, האדם הסובל מכך מפתח חוויה הנקראת בעגה המקצועית 'פחד מהפחד'. בכדי לא לחוות את החוויה שוב ושוב, נוטים הסובלים מהמחלה לפתח שורה של התנהגויות שמטרתן: הימנעות מהישנות ההתקף. התנהגויות אלו עשויות לכלול: שנויים תזונתיים, יציאה מהבית רק לטוות בטוח יחסית, הימנעות מהגעה ממקומות הומים ועשיית פעילויות ספורטיביות. למעשה, ההימנעויות מחריפות את מצבם של הסובלים מהפרעת פאניקה וכתוצאה מההימנעויות, מצטמצמים חייהם של הסובלים מההפרעה באופן ניכר. כ3% מהאוכלוסייה סובלת מהפרעה זו.
טיפול CBT בהפרעת פאניקה
ב- CBT מתמקד הטיפול בהפרעת חרדה בשנוי הפרשנויות הקטסטרופליות ("אני משתגע", "אני הולך למות") הניתנות לתחושות הגופניות אותן חווה המטופל. בנוסף, במהלך הטיפול לומד המטופל טכניקות רבות המאפשרות לו לשפר את מצבו. טיפול קוגניטיבי התנהגותי בהפרעת פאניקה, נמשך פרק זמן קצר ונחשב כטיפול הפסיכולוגי היעיל ביותר כיום בהפרעת פאניקה, והטכניקות הטיפוליות ממשיכות להתייעל בעקבות המחקר הרב המתבצע בתחום.
חרדת בריאות והיפוכונדריה
האם את/ה מודאג ללא הפסקה לגבי מצב בריאותך?
האם אתה חושש שאתה סובל או מפתח מחלה חמורה? האם בעקבות חששות אלו אתה מבקר בתדירות גבוהה אצל רופאים?
אם ענית בחיוב לשאלות אלו ייתכן כי אתה סובל מחרדת בריאות (היפוכונדריה).
אנשים הסובלים מחרדת בריאות או בלעז היפוכונדריה נוטים לדאוג בצורה מופרזת למצבם הבריאותי לחשוש שמא כל תחושה פיסית כמו כאב בטן, כאב ראש או נקודת חן, כסימן להתפתחותה של מחלה חמורה ומסוכנת. כתוצאה מהחשש המופרז, אנשים הסובלים מחרדת בריאות ימהרו לקבוע תור לרופא המשפחה או לרופא מומחה, וגם כאשר חששותיהם יופרכו, הם עדין יקשו להאמין בכך, ואף יזמינו תור לרופאים נוספים, שוב ושוב. בנוסף, בשל הידע הרפואי הרב הקיים כיום באינטרנט, אנשים הסובלים מחרדת בריאות עסוקים שעות רבות בחיפוש מידע בפורומים ואתרים שונים, ונוטים לייחס משמעות ודאגה רבה למידע הקשור למחלות חמורות.
הדאגה המופרזת מתפתחת פעמים רבות להפרעת חרדה ודיכאון, גורמת למצוקה רבה ומשפיעה באופן ניכר על מצבם החברתי, משפחתי ותעסוקתי של הסובלים מחרדת בריאות. מחקרים מראים כי 4%-6% מכלל האוכלוסייה סובלים מחרדת בריאות.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) בחרדת בריאות
בטיפול - CBT בהפרעות חרדה מתמקד הפסיכולוג בשינוי אותן האמונות העומדות בבסיס ההפרעה ומשמרות את החרדה המופרזת בנוגע לבריאותו של המטופל. במהלך הטיפול ינחה המטפל את המטופל כיצד ניתן לאמץ דפוסי מחשבה אלטרנטיביים ובריאים יותר, במקום אותן האמונות והמחשבות המלחיצות. בנוסף, הטיפול משלב גם טכניקות להפחתת החרדה והקלה בסימפטומים, וטכניקות התנהגותיות שמטרתן המרכזית הינה שנוי דפוסי ההתנהגות המגבירים את רמת החרדה. בדפוסי התנהגות אלו נכללים, חיפוש מידע באינטרנט, ביקורים תכופים אצל הרופא או בדיקה חוזרת ונשנית של הגוף בחיפוש אחר הוכחה להימצאותה של מחלה רצינית.
חרדה חברתית
מרגיש תחושת מתח וחרדה לפני או בעת מפגשים חברתיים? נמנע ממפגשים חברתיים בשל החרדה או החשש שמא ילעגו עליך או יבקרו אותך בפומבי? החרדה החברתית משפיעה על שגרת חייך באופן ניכר?
אם ענית על שאלות אלו בחיוב, קיים סיכוי סביר שאתה סובל מחרדה חברתית, וטיפול קוגניטיבי התנהגותי עשוי לשפר את מצבך בצורה משמעותית!
אנשים הסובלים מחרדה חברתית חווים חוסר-נוחות, מתח וחרדה לפני ובעת מפגשים חברתיים. מצבים אלו כוללים לדוגמא, פחד-קהל, פחד-במה, חרדה ממפגשים חברתיים קבוצתיים, חרדה מראיונות עבודה ופגישות-עבודה ועוד. החשיפה למצבים אלו, או אפילו מחשבה על הימצאות במצבים כאלו מגבירה את רמת החרדה באופן ניכר. דרך ההתמודדות המרכזית של אנשים הסובלים מחרדה חברתית, הינה הימנעות ממצבים מלחיצים וזאת עקב החשש של האדם החרד שמא יתנהג בצורה שתהיה משפילה או מביכה או שייחשף ללעג או דחייה מצד החברה. ההימנעות ממצבים חברתיים מלחיצים גורמת בטווח הקרוב לירידת החרדה, אולם לטווח הרחוק, מביאה ההימנעות לבידוד חברתי ואף לדיכאון. כ 6%-8% בכלל האוכלוסייה הבוגרת סובלת מההפרעה.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) בחרדה חברתית
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) בחרדה חברתית כולל מספר תהליכים משמעותיים ביותר בדרך להתמודדות בריאה יותר והחלמה. בהיבט המחשבתי, התהליך הטיפולי מתמקד בשנוי דפוסים מחשבתים המגבירים את רמת החרדה של המטופל ומביאים לתחושת אי-נוחות במצבים חברתיים או להימנעות ממצבים חברתיים הנתפסים כמלחיצים. לדוגמא, טעות מחשבתית נפוצה אצל מטופלים הסובלים מחרדה חברתית היא האמונה שאנשים סביבם שופטים אותם באופן שלילי. ב-CBT לומד המטופל כיצד ניתן לשנות את דפוס זה ולבדוק את נכונות מחשבותיו. בהיבט הרגשי, 'מצויד' המטופל בטכניקות להפחתת רמת החרדה, כך שבאופן הדרגתי הוא מוכן יותר ויותר להימצא במקומות הנתפסים כמלחיצים. החשיפה למצבים מלחיצים מתבצעת באופן הדרגתי, כך שבהתאם לקצב התקדמותו ומוכנותו נחשף המטופל למצבים פחות מלחיצים בתחילה ובהמשך רמת הקושי עולה. CBT נחשב כטיפול הפסיכולוגי היעיל ביותר בחרדה חברתית, והטכניקות הטיפוליות, ממשיכות להתייעל בעקבות המחקר הרב המתבצע בתחום.
הפרעת חרדה מוכללת
האם את/ה מודאג ללא הפסק ועל יותר מנושא אחד? האם הדאגות גורמות לך אי-שקט, מתח, רוגז וחוסר ריכוז?
קשה לך להרדם בלילה מרוב דאגות ומחשבות?
אם תשובתך חיובית, כנראה שאתה סובל מהפרעת חרדה מוכללת.
בעוד כולנו חווים לעיתים דאגה וחוסר שקט, במקרה של אנשים הסובלים מהפרעה זו, המקרה הוא שונה. הפרעת חרדה מוכללת הנקראת בקצרה GAD מאופיינת בתחושת דאגה מתמשכת (כרונית), בלתי נשלטת, ולרוב לא הגיונית כתגובה לאירועים רבים ומגוונים בחיי היום-יום. חווית הדאגה מלווה בתחושת חרדה ומתח מתמשכת ולעיתים בלתי פוסקת, המשפיעה באופן ניכר על איכות חייהם של הסובלים מההפרעה. נושאי החרדה מתקשרים בדרך כלל למצב כלכלי, קריירה, בריאות, משפחה ואף לאסונות טבע ותאונות. GAD הינה הפרעת החרדה השכיחה ביותר וסובלים ממנה בין 3%-8%% מכלל האוכלוסייה, כאשר נשים סובלות ממנה כפול מגברים. הפרעת החרדה מאופיינת בשורה של תסמינים פיזיולוגיים הכוללים:
רגזנות | קשיי ריכוז | מתח שרירים גבוה | עייפות מוגברת וחוסר-שקט פנימי | הפרעות בשינה (קושי להירדם, 'שינה שבורה' והתעוררות מוקדמת)
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) בהפרעת חרדה מוכללת
הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT) בחרדה מוכללת מאפשר למטופל לבחון את המצבים המדאיגים באור שונה, יעיל יותר וחיובי יותר. הטיפול מתמקד תחילה בזיהוי ובהגברת המודעות לאותם מחשבות ודפוסי מחשבה הגורמים לתחושת החרדה והדאגה. בשלב הבא מתמקד הטיפול ביירוט והחלפה של אותם הדפוסים. ברמה ההתנהגותית מצויד המטופל הטכניקות רבות ויעילות שמטרתן מיזעור והכחדת החרדה .טיפול CBT נחשב כטיפול הפסיכולוגי היעיל ביותר בהפרעת חרדה מוכללת, והטכניקות הטיפוליות ממשיכות להתייעל בעקבות המחקר הרב המתבצע בתחום.
פוביות
האם אתה חווה תחושת פחד מוגזמת ממקומות סגורים, נהיגה, טיסות, זריקות, מעליות, חיות ספציפיות (ג'וקים, עכבישים ועוד) או בעת הימצאות במקומות גבוהים? האם תחושת הפחד גורמת לך להימנע מלהימצא במצבים אלו?
אם ענית באופן חיובי על שאלות אלו כנראה שאתה סובל מהפרעת חרדה הנקראת פוביה ספציפית.
כ - 11% מהאוכלוסייה סובלים מהפרעה זו, המאופיינת בתגובת פחד ואימה מוגזמת בעת הימצאות בקרבת מקום לאותו אובייקט או מצב מעורר חרדה. תגובת הפחד אף מופיעה בעקבות מחשבה על גורם הפחד. תגובת הפחד מאופיינת בתסמינים פיזיולוגיים כגון, האצה של הדופק וקצב פעימות הלב, לחץ דם גבוה, הזעה מוגברת, תחושת רעד, קוצר נשימה, לחץ בחזה, בחילות, שלשולים ועצירות. בנוסף, החשיבה לגבי גורם הפחד מאופיינת בחשיבה לא הגיונית.
אנשים הסובלים מפוביה ספציפית נמנעים מלהימצא בקרבת גורם הפחד העשוי להגביר את רמת החרדה (לדוגמא, הימנעות מטיסות במקרה של פחד מטיסות או ממקומות גבוהים במקרה של פחד גבהים).בנוסף, הם אף ימנעו מלבוא במגע עם כל גורם העשוי להזכיר להם את גורם הפחד. לדוגמא, במקרה של פחד מכלבים או מזריקות תיווצר לעיתים אף הימנעות מסרטים בהם מופיעים כלבים או מבתי-חולים בהם עשוי האדם להיתקל במחטים. בעוד ההימנעויות מרגיעות את האדם החרד בטווח הקצר, בטווח הארוך, מספר ההימנעויות הולך וגדל, רמת החרדה גדלה ועל כן מפריעה יותר ויותר להתנהלות היומיומית של האדם.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) בפוביה ספציפית
בטיפול CBT בפוביה ספציפית מצויד המטופל תחילה בטכניקות העוזרות לו להתמודד באופן יעיל עם גורם הפחד. בשלב הבא, וכאשר המטופל מוכן לכך, מתחיל תהליך של חשיפה הדרגתית לגורם הפחד, לעיתים החשיפה מתבצעת תחילה בדמיון או תוך שימוש באביזרים ממחשבים ובהמשך חשיפה ישירה למקור הפחד (אולם שוב באופן הדרגתי). CBT בפוביה ספציפית הינו הטיפול הפסיכולוגי הקצר ביותר 3-8 (מפגשים) ומחקרים מראים כי זוהי שיטת הטיפול היעילה ביותר!!!